החלטה בתיק ע"א 2235/03

זוהי בקשה לביטול פסק דיני (להלן:- " פסק הדין") מיום 14.2.05 שלפיו נדחה הערעור שהוגש על ידי המבקשים נגד המשיבה, בהעדר התייצבות מטעם המבקשים ומשלא הופקד הערבון.

1.            הרקע:

(א)        המבקשים הגישו ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בפתח-תקווה (כב' השופטת באום-ניקוטרה), שניתן ביום 28.4.03 בת.א 7647/01, ושלפיו נדחתה על הסף תביעת המבקשים, שעניינה היטל השבחה, והמבקשים חוייבו  בהוצאות המשיבה ובשכר טרחת עורך דין בסך של 7,500 ש"ח + מ.ע.מ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק.  

(ב)        ביום 6.7.03 ניתנה החלטה המחייבת את המבקשים להפקיד בערעור ערבון בסך של 15,000 ש"ח תוך 30 ימים מיום המצאת ההודעה. כן נאמר בהודעה שאם לא יופקד הערבון יירשם התיק לדחיה.

(ג)         ביום 28.10.04 ניתנה החלטה בדבר ניהול דיון מקדמי בערעור ביום 14.2.05 בשעה 08:00. כן צוין בהחלטה זו שאם טרם הופקד הערבון, יש להפקידו עד 7 ימים לפני הדיון המקדמי, שאם לא כן, יירשם הערעור לדחייה, ללא כל הודעה נוספת.

            לפי פלט המחשב שהוצא ממזכירות בית המשפט, ההחלטה שוגרה בהצלחה לצדדים.

(ד)        לדיון המקדמי בערעור התייצבה ב"כ המשיבה ואילו המבקשים או בא כוחם לא התייצבו ואף לא הופקד הערבון.

            משלא הופקד הערבון ובהעדר התייצבות- דחיתי את הערעור.

(ה)        ביום 27.2.05 הגישו המבקשים בקשה לביטול פסק הדין (להלן: " הבקשה").

            המשיבה הגישה תגובה לבקשה (להלן:- " התגובה").

2.            טענות המבקשים

(א)        בבקשה טוענת ב"כ המבקשים שלא התייצבה לדיון המקדמי בערעור מאחר שלא קיבלה הזמנה.

(ב)        ב"כ המבקשים מוסיפה וטוענת שנשללה מהמבקשים זכות הטעון באשר לדחיית הערעור ובכך יש משום פגיעה יסודית בזכויותיהם.

(ג)         עוד טוענת ב"כ המבקשים שאף מאזן הנוחות מצדיק את קבלת הבקשה, שכן אם ישאר פסק-הדין על כנו תזכה המשיבה בסכום העולה על 500,000 ש"ח שלא כדין ולא ביושר על חשבון המבקשים, זאת לנוכח קביעת ההשבחה של השמאי המכריע לגבי המחצית השניה של חלקת המקרקעין.

            לכן לטענתה, ניהול הערעור הכרחי, זאת למצער כדי לאכוף על הרשות לפעול בהגינות וביושר כלפי המבקשים ולהפעיל עליהם דין זהה לדינו של שותפם למגרש.

(ד)        לבסוף טוענת ב"כ המבקשים שמדובר בסוגיה משפטית עקרונית, שסיכויי הערעור טובים ושדחיית התובענה בבית משפט קמא נעשתה מטעמים פורמליים גרידא, זאת בלא לדון במהות התביעה וזאת כאשר מדובר במארג יחסים בין הרשות השלטונית לאזרח, בהם הרשות נדרשת להגינות ולשוויון.

3.            טענות המשיבה

המשיבה טוענת שהערעור נדחה כדין, בהתאם לתקנה 431 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן:- " התקנות").

המשיבה מחזקת טענתה לנוכח העובדה שעברו 18 חודשים מהמועד בו היה על המבקשים

להפקיד את הערבון והם אף לא הגישו בקשה להארכת המועד להפקדתו, וכן עקב כך שבהודעה על קביעת הערבון צוין מפורשות שבמקרה שלא יופקד הערבון יירשם הערעור לדחייה. 

4.            דיון והכרעה

 (א)       המסגרת הנורמטיבית